צור קשר

בלוג

הגישה הטיפולית שלי

אודותי

בית

 

מאמר:

ילדי הפסטה

תופעה תרבותית מתפשטת, בעיקר במדינות מערביות, שם ההיצע חסר גבולות והביקוש... פחות. תופעה זו באה לידי ביטוי בבררנות יתר, אי אכילה והפחתה במגוון המאכלים אותם הילד מוכן ורוצה לאכול, במקביל לקבלת ההורים את המצב כעובדה בלתי ניתנת לשינוי.

יש להודות כי רצון ההורים לראות את ילדם אוכל ושובע, זו נקודת חולשה גדולה והגיונית שלנו ההורים. כאשר הילד לא אוכל, המחשבה כי ישנו סיכוי ולו הקלוש ביותר שיהיה רעב, יכולה להוציא את ההורה משיווי משקל ובדיוק בנקודה זו, יעשה ההורה את כל שביכולתו על מנת שילדם ישבע.
הטעויות הנפוצות שאנו עושים, באהבה רבה, מסתכמים בכך שבסופו של דבר, ניתן לילד לאכול את מה שהוא אוהב, ירצה ויאכל, בכך אנו הופכים אותו ל"ילד פסטה", ילד שמגוון המאכלים אותם אוכל, מצומצם ביותר ולרוב מסתכם בפסטה יבשה (נפוץ: קטשופ, נדיר: רטבים אחרים).

אז למה כ"כ קשה לנו כהורים להתמודד מול סוגיה זו? אולי בשל טראומת ילדות בה "דחפו לנו אוכל" ואנו לא רוצים להעביר זאת לילדנו? או שמא מהחשש כי הילד לא יתפתח אם לא יאכל משהו ובכך נפגע בו ו"העיקר שיכניס משהו לפה שלו"?
יכולות להיות סיבות רבות, אך התשובה הרפואית-מדעית לכך היא חד- משמעית, אכילה בריאה ומגוונת הינה הכרחית לצמיחה והתפתחות.
אז מה עושים? ראשית, כמו בכל תהליך בו נדרש שינוי, יש להכיר בעובדות ולהפנים: "זה לא קורה רק לילד שלך" וכן, יש מה לעשות. ופה אציין מספר פעולות אותן מומלץ לעשות במגוון דרכים ובהתאם לכל משפחה וילד:

‏•MODELING- לתת לילד מודל על ידי הוריו. דבר אשר דורש ישיבה משותפת סביב השולחן, הרי אין דרך טובה מזו לנצל את הישיבה המשותפת לשיחה משפחתית מהנה אשר במהלכה נחשפים הילדים למאכלים מגוונים ולדרך האכילה הנכונה.

•חשיפה חוזרת- פעולה הזו דורשת מההורה עקביות; בכל ארוחה מניחים על השולחן מאכל ו/או ירק אותו הילד לא מוכן לאכול בשגרה, בדרך זו חושפים אותו שוב ושוב לאותו המאכל כך שעם הזמן יתרגל לריח, לצבעים ואולי אפילו יום אחד יחליט גם לטעום ממנו.

•עידוד הילד ל"טעימות"- עידוד הילד להתנסות ממאכל שאינו מוכר לו. במידה ומחליט לאחר הטעימה שאינו רוצה לאכול אותו ולא טעים לא, יש לשבחו על כך! שהרי היכולת לטעום יוצרת בסיס מצוין לאכילת מאכלים לא מוכרים אחרים בעתיד.

•גיוון- גיוון במזון ובמצרכים (תבלינים), לדוגמא: ילד שאוהב עוף, ניתן לחשוף אותו למאכלים מקבילים כגון: קציצות עוף, עוף מכובס, עוף בתנור וכדומה. גיוון בצורת ההגשה: כלי ההגשה וצורת ההגשה הדורשים מההורה להפגין כושר יצירתיות, לדוגמא: פנים מחביתה, שיער מגזר, הפה מלפפון, עיניים מעגבניות שרי וכדומה.

•וכן, ניתן לעיתים גם להתעקש, בעיקר כאשר מדובר במאכלים אותם אוכל הילד בשגרה ומחליט לפתע כי אינו מעוניין לאכול יותר. ניתן להשתמש ב"עקרון סבתא", לדוגמא: "תסיים את הקציצה שלך ותוכל ללכת לשחק בגינה".

ומסר אחרון וחשוב להורים: זה לא גנטי. למרות הערכה גדולה שיש לנו לגנטיקה, זה שאנחנו כהורים לא אוכלים דגים למשל, לא אומר שהילדים שלנו לא יאהבו טונה, סלמון ועוד דגים החביבים על ילדים ולכן אינני ממליצה על העתקת הרגלי אכילה שביססנו לעצמנו, להעתיקם גם לילדנו.

נא לחצו לקישור למאמרים נוספים

מיתוג, עיצוב, תכנון ובנייה: Own studio

מלאו טופס
   
שלבים להתחלת ההתערבות מאמרים ועיתונות המלצות
   

הדרכת צוותי חינוך בית דמוקרטי הדרכת הורים טבלאות זמנים לילדים טיפול התנהגותי החזון שלי בית דמוקרטיהדרכת צוותי חינוךהדרכת הוריםטבלאות זמנים לילדיםטיפול התנהגותי החזון שלי רצון ההורים לבצע שינוי חום, אהבה וסובלנות ליווי והנחיה כלים יישומיים